כיצד סטראוטיפים על פעילים טבעונים משפיעים על המוכנות של אנשים להקשיב להם?

תהית פעם מה גורם לאדם ברחוב להחליט אם לעצור ולהקשיב להסברה הטבעונית שלך, או להמשיך ללכת? ומה גורם לו לקחת את השיחה ברצינות או לשכוח ממנה ולהמשיך הלאה?

לאחרונה נתקלנו במחקר בשם "ההשפעה האירונית של אקטיביסטים", שבדק מה הסטריאוטיפים שאנשים משייכים לפעילים חברתיים, וכיצד הם משפיעים על המוכנות שלהם להזדהות עמם ולבצע את שינויי העמדות וההרגלים שאותם פעילים מקדמים. המחקר בדק מה אנשים חושבים על אקטיביסטיות פמיניסטיות ופעילים סביבתיים, אבל יהיה מעניין לנסות ללמוד ממנו על הסברה טבעונית, וספציפית עד כמה המוכנות של אנשים להקשיב לנו ולעבור לטבעונות תלויה בסטריאוטיפים שיש להם עלינו מראש.

דוכן הסברה של תא אנימלס בקמפוס הר הצופים

במחקר שפורסם בכתב העת האירופי לפסיכולוגיה חברתית, החוקרים ביקשו תחילה לקבוע שאכן החברה רואה אקטיביסטים באור שלילי: הם נתנו לכמה מאות אמריקאים רשימת תכונות, וביקשו מהם לדרג מ1 עד 7 עד כמה התכונות הללו מאפיינות "אקטיביסטים טיפוסיים" מתחומי הפמיניזם והסביבה, ועד כמה הן מאפיינות "אמריקאים טיפוסיים".

למרבה הצער, משתתפי המחקר אכן ייחסו יותר תכונות שליליות לפעיל\ה החברתי\ת הטיפוסי\ת מאשר לאמריקאי\ת הטיפוסי\ת. הם ייחסו להם סטריאוטיפים של: מיליטנטיות, אגרסיביות, אקסצנטריות, חוסר קונבנציונליות, חוסר נחמדות, חוסר היגייניות, חוסר אופנתיות, "היפיות" וצדקנות. יש לציין שבמקביל, הם ייחסו להם גם סטריאוטיפים של איכפתיות, השכלה ואמביציוזיות (אבל בשיעור נמוך יותר מאשר הסטריאוטיפים השליליים).

במחקר נוסף, אותם חוקרים ביקשו לבחון כיצד הסטריאוטיפים הללו משפיעים על ההתנגדות של אנשים לשינוי שהפעילים מנסים לקדם.

כאן חולקה קבוצת המשתתפים לשתיים: שתי הקבוצות קראו את אותו המאמר, הקורא לשינוי התנהגות בתחום הפמיניזם או בתחום הסביבה. בנוסף, כל קבוצה קראה פרופיל פיקטיבי של העיתונאי\ת שכתב\ה את המאמר - קבוצה אחת קראה פרופיל התואם לאקטיביסט טיפוסי\ת וקבוצה שניה קראה פרופיל התואם לאקטיביסטית לא טיפוסי\ת (ה"טיפוסיות" של כותב המאמר עוצבה לפי התוצאות של המחקר הראשון). לאחר קריאת המאמר והפרופיל הפיקטיבי, כל משתתף התבקש לדרג באיזה אופן ישנה את ההתנהגות שלו בעקבות המאמר שקרא.

תוצאות המחקר השני הראו שלמשתתפים הייתה מוטיבציה נמוכה יותר לאמץ שינוי חברתי אם המסר הועבר על ידי "אקטיביסט טיפוסי\ת" מאשר אם הועבר על ידי "אקטיביסט לא טיפוסי\ת" משום שהמשתתפים ייחסו יותר תכונות שליליות לאקטיביסט הטיפוסי.

החוקרים חזרו על המחקרים האלה בשיטות שונות מספר פעמים, ובכולם התוצאה נשארה דומה: אנשים נוטים שלא להזדהות ולא לאמץ התנהגות שמוצעת על-ידי מי שהם מזהים כאקטיביסט טיפוסי.

קרא/י עוד בנושא: אנחנו המסר

מה אנחנו כפעילים טבעונים יכולים ללמוד מכל זה?

תחילה עלינו לשאול את עצמנו: אילו סטריאוטיפים שליליים יש לאנשים לגבי פעילים טבעוניים? קודם כל, נביט שוב ברשימת התכונות שהרבה אנשים מייחסים לאקטיביסטים סביבתיים ואקטיביסטיות פמיניסטיות: מיליטנטיות, אגרסיביות, אקסצנטריות, חוסר קונבנציונליות, חוסר נחמדות, חוסר היגייניות, חוסר אופנתיות, "היפיות" וצדקנות.

האם יכול להיות שהסטריאוטיפים הללו מוצמדים גם לפעילים טבעונים? ייתכן מאד. אם אנחנו רוצים להימנע מלחזק את הדעות הקדומות הללו, ייתכן שעלינו להשתדל עד כמה שניתן לדבר בנימוס לאנשים, ולנהל איתם שיחה נעימה שתוכיח גם להם וגם לאנשים שעוברים ברחוב ועוד לא עצרו בדוכן, שאנחנו דווקא ממש אחלה (:

אולי זה גם אומר שאנחנו צריכים לנסות להתלבש בצורה כמה שיותר "נורמטיבית", או לפחות באופן שדומה לקהל היעד המרכזי באזור בו אנחנו עורכים הסברה.

בנוסף לעובדה שאנחנו אקטיביסטים למען בעלי חיים, אנחנו גם טבעונים. נתונים ממחקרים אחרים יכולים לתת לנו השערה מהם הסטריאוטיפים הנפוצים על טבעונות, וכיצד ניתן לנפץ אותם:

השרירן הטבעוני אבי לייני. סיפורים אישיים על ספורט יכולים לעזור

במחקר אמריקאי מהשנים האחרונות רוב אוכלי הבשר שנשאלו מה הסיבה שהם לא עוברים לטבעונות, ציינו שהסיבה המרכזית לכך היא שהם חוששים שאוכל טבעוני לא יהיה להם טעים ונגיש. יכול להיות שאנשים תופסים טבעונים כאנשים שאוכל טעים ונגיש לא חשוב להם? כדי להימנע מלשדר את המסר הזה, כדאי לשלב במהלך שיחת ההסברה סיפורים אישיים עליכם שמוכיחים שאתם דווקא "פודיז" גרגרנים, למשל: "טעמת את הבורגר פטריות של אגאדיר? מהמם!".

  • הסיבה השנייה בשכיחותה לכך שאנשים לא עוברים לטבעונות, על פי אותו מחקר, היא שהם חוששים מפגיעה בבריאותם. ייתכן שאנשים תופסים טבעונים כאנשים שהבריאות שלהם לא חשובה להם? סיפורים אישיים על חשיבות הבריאות והספורט בחייכם יכולים להוכיח אחרת, למשל: "כמו שכולם אמורים לעשות, אני מקפיד לעשות בדיקת דם פעם בשנה וממש משמח אותי לראות שמאז הטבעונות הסידן והברזל שלי ברמה גבוהה יותר".

  • לפי מחקר אחר מהשנים האחרונות, 8% מהאמריקאים הם צמחונים וטבעונים לשעבר. אחת הסיבות המרכזיות לכך שהם חזרו לאכול בשר היא קשיים שהם חוו באירועים חברתיים, וכן בבית עם המשפחה ובני הזוג. האם ייתכן שאנשים תופסים טבעונים כאנשים כועסים יותר, הנמנעים או סובלים ממפגשים חברתיים וארוחות משפחתיות? סיפורים אישיים שלנו על האופן הקליל שבו הטבעונות השתלבה בחיים החברתיים והמשפחתיים שלנו, עשויה להוכיח אחרת, למשל: "אתה מכיר את התפריט הטבעוני של מייקס פלייס? אני וחברים שלי הולכים לשם הרבה, ויש לי תמיד מה להזמין כי הצ'יפס והשניצל הטבעוני שלהם ממש טעים".

אלה רק כמה רעיונות לסטריאוטיפים שיש לאנשים על טבעונים, ולאופנים בהם אנחנו יכולים להימנע מהם כדי להשפיע יותר, נשמח לשמוע גם את שלכן!