התנועה הטבעונית דווקא כן צריכה לירות לכל הכיוונים

אף מחקר אסטרטגי לא היה עוזר לנו לתכנן ולנבא את הצלחת ההרצאה של גארי יורופסקי, מיצג הראשים הכרותים של 269 או הזכיה של טל גלבוע באח הגדול. איתי אקנין מגיב לחן כהן.

ידידי חן כהן טען במאמרו “האם התנועה הטבעונית צריכה לחשוב כמו העסקים שהיא נלחמת בהם?” שכמו עסקים, כדי להצליח במאבק לזכויות בעלי חיים עלינו למדוד, לחקור ולתכנן ולפני כל פעולה, ולשקול האם היא מקדמת אותנו לקראת המטרה שלנו. ואני אומר - הפוך, חבר. בדיוק בגלל שהיתרון של התאגידים מצוי בתחומים הללו, אסור לנו לשחק לפי אותם חוקים.

עוד באקטיויגן:

15 עובדות על תעשיות החי שכל טבעוני צריך לדעת

נקודות למחשבה על התדמית שלנו

כהן מציע לדבר ולחשוב אסטרטגיה. לחקור ולפענח מה מניע אנשים, מה משכנע אותם. להתמקד בהגדלת המשאבים העומדים לרשותנו ולשמר את הטבעונים שהצלחנו כבר לשכנע. בקיצור, לקחת את מגוון הצעדים האפשריים שלנו ולדרג אותם בהתאם לתחזית של “רווח” (כמה בעלי חיים הצלנו) מול השקעה. כך נוכל לשיטתו להשקיע משאבים באופן הכי יעיל, ולא נכלה משאבים לשווא.

אבל אם אנחנו חושבים שיש לנו סיכוי נגד תאגידים שעובדים בדיוק ככה, אנחנו חייבים להוסיף עוד משתנה כלשהו למשוואה. כי אם אנחנו עובדים בדיוק באותה החוקיות שלהם, ולהם יש הרבה יותר משאבים, הם תמיד ינצחו.

כללי המשחק של חברות מסחריות מאוד ברורים. בנסיון למקסם את הרווח, הן חותרות להוריד את עלות הייצור ובמקביל למקסם את הרווח באמצעות תמחור חכם והגדלת הביקוש. הן משלמות מאות מליוני דולרים לחברות פרסום שבתורן משלמות לפסיכולוגים וחוקרי התנהגות שאמורים לנבא אילו מהלכים שיווקיים יעזרו לחברות האלה להרוויח יותר כסף.

אין ספק שהבנה לגבי מה עבד לנו בעבר תעזור לנו לשער מה יעבוד בעתיד. אבל לדעתי מדובר בסך הכל בניחוש מחושב. המשתנים שהורסים את החישוב הם יצירתיות ומוטיבציה של פעילים. תכניות שמתבססות על נסיונות העבר ומחקרים פסיכולוגיים לעולם לא ינבאו השפעות של אירועים מורכבים כמו פרובוקציה (למשל הנחת ראשים כרותים במזרקות ע”י תנועת 269 ב2013) או התמודדות של פעילה טבעונית באח הגדול (טל גלבוע ב2014). מחקרי השפעה לא היו חוזים שמטיף אמריקאי עצבני ביוטיוב (גארי יורופסקי) ימיר המוני ישראלים לטבעונות ויחל את מפולת הדומינו שתביא אותנו לאן שאנחנו עומדים היום.

מתוך מיצג הראשים והדם במזרקות של תנועת 269

לירות לכל הכיוונים זו פריווילגיה שיש לתנועה חברתית ואין לחברה עסקית. אם הייתם שואלים אותי מראש לגבי הנחת ראשים כרותים, כנראה שהייתי מתנגד. עד היום אני חושב שכניסה של פעילים לתכניות ריאליטי היא הימור קלוש. והנה, המציאות הכתה אותי פעמיים, ואשמח לחטוף עוד ועוד חבטות נעימות שכאלה.

תהליכים חברתיים תמיד יהיו יותר חזקים ממחקרים על תהליכים חברתיים, וסוקרים מומחים שלא נתנו לדונאלד טראמפ סיכוי קלוש לא איבדו את עבודתם ביום שלמחרת אלא יטעו גם בבחירות הבאות לנשיאות האמריקאית. אם מוסדות גדולים וחזקים כמו מוסד העבדות והאימפריאליזם קרסו ונקברו תחת אבק ההיסטוריה, גם תורן של תעשיות המזון מהחי יגיע. הדבר תלוי בתהליכים פוליטיים וחברתיים, תהליכים שיכולים להיות מונעים בידי תנועות חברתיות-פוליטיות שיהיו מצוידות בנחישות המתאימה ובאורך-רוח.

אני לא טוען נגד עבודה מחושבת ושקולה. להפך. אני טוען שבמסגרת עבודה מחושבת ושקולה, עלינו לתת את מרב המשקל והחשיבות למשאבים החשובים ביותר שלנו: היצירתיות שלנו והמוטיבציה שלנו. אלו נקודות החוזקה שלנו מול מכונות משומנות אך מוגבלות שיודעות להבין רק רווח והפסד. תנועות חברתיות ופוליטיות הן לא תאגידים, אנחנו לא מציגים מאזן בסוף שנה ואנחנו לא מפחדים מצניחה של מניות. ה"עובדים" שלנו הם פעילים שלא מבקשים שקל אלא מטרה, והם לא מבקשים שכר על שעות נוספות. את הכסף של מקדונלדס לעולם לא יהיה לנו, אבל את הפעילים שלנו מקודונלדס לא יכולים לקנות.

איתי אקנין פעיל מזה ארבע שנים בעמותת אנונימוס, ריכז את פעילות השטח ברחבי הארץ וכיום יוצר ועורך סרטוני וידאו לעמוד הפייסבוק.

מסכימים עם איתי אקנין או שעם חן כהן? שתפו אותנו בתגובות!

עוד באקטיויגן:

תאים וטבעוני? על "בשר מתורבת", "מיונז צודק" ומה שביניהם

כמה בעלי חיים הצלתי היום?

#אסטרטגיה

Helvetica Light is an easy to read font, with tall and narrow letters, that works well on almost every site.

לוגו אורכי סגול עם טלה לבן.png