האם התנועה הטבעונית צריכה לחשוב כמו העסקים שהיא נלחמת בהם?

רבים מאיתנו מרגישים לפעמים ש"צריך לירות לכל הכיוונים" וש"כל דבר משפיע!", במציאות רק תקציב הפרסום של מקדונלדס גדול יותר מסך התקציב של כל ארגוני בעלי החיים גם יחד, חן כהן טוען שחייבים להיות ממוקדים יותר, לחשוב כמו תאגיד ולשאוף למקסימום תוצאות.

יש השואלים את עצמם מאיפה הגיעו לאחרונה לתנועה שלנו כל הדיבורים האלה על "אסטרטגיה" ו"אפקטיביות". האם בלי ששמנו לב הפכנו מתנועה לשינוי חברתי לעסק למטרות רווח?

אמנם המונח 'אסטרטגיה' מוכר יותר מעולם העסקים ("אסטרטגיית שיווק"), אך אסטרטגיה היא למעשה כלי חיוני לכל מי שרוצה להשיג משהו - בין אם אני אדם פרטי, בעל עסק, תנועה חברתית, עמותה ללא מטרות רווח או ארגון גדול. אנחנו בתנועה לזכויות בעלי חיים רוצים להשיג המון: להביא לעולם ללא ניצול של בעלי חיים, ובהקדם. אנחנו רוצים, לשם כך, בימי חיינו, להציל כמה שיותר בעלי חיים.

זה לא כוחות

אם נסתכל על זה בצורה ביקורתית ואובייקטיבית, הרי שאת המטרה הגרנדיוזית וחסרת התקדים שלנו אנחנו מנסים להשיג עם מעט מאוד משאבים, באופן יחסי. ל"יריבים" שלנו יש כידוע משאבים רבים. חברות ענק כמו תנובה ושטראוס-עלית בישראל, או טייסון פודס ומונסנטו בארה"ב (ומעבר לה) הן עתירות הון וכוח אדם. בהישג ידם לפרסם כל מה שירצו על שלטי חוצות באיילון, להפיק ולשדר פרסומת מקורית בשעות צפיית השיא בטלויזיה, לייצר לחג השבועות תדמית שקרית של "חג החלב", לצייר על אריזות המוצרים הקפואים הנמכרים בישראל (שניצל עוף למשל) דימוי מוכר של "תרנגולת שמחה", ועוד ועוד. באחד מהסרטים התיעודיים בהם צפיתי נאמר אפילו כי חברת מקדונלדס עשירה ממספר מדינות בעולם.

ואנחנו - מה אנחנו? קומץ. קמצוץ. אנחנו בקושי אחוזים בודדים מהאוכלוסיה, שלא נדבר על מספר הפעילים ביננו - שאמנם עולה בהתמדה, אך עדיין מדובר באלפים בודדים, שרובם אינם "עובדים" בזה. קיימות בישראל עמותות בודדות שנלחמות עם משאבים משמעותיים על חייהם של בעלי החיים. העמותות בישראל, כמו התנועה העולמית, חיות בעיקר על תרומות של "אוהבי חיות": טבעונים, צמחונים, וכאלו שעדיין לא. וגם הם - מעטים יחסית.

בתרשים הזה, שמראה את מצב תקציב העמותות בארה"ב, נגלית בפנינו תמונה קשה אף יותר. בירוק - כלל התקציב של עמותות לזכויות בעלי החיים הגדולות בארה"ב. באדום - תקציב השיווק *בלבד* של ענקי המזון בארה"ב. כן כן: לא כל תקציב החברה אלא תקציב הפרסום והשיווק בלבד. דוד וגוליית אמרנו? אבל חכו, לא צריך להיכנס לדכאון! השלב הראשון הוא הכרה במציאות: כרגע אנחנו קטנים לאין שיעור ומשאבינו מעטים מאד ביחס לאלה של ה"יריבים" שלנו.

אז מה עושים?

עוד באקטיויגן:

אנחנו צודקים! אז מה?

אפשר כמובן להתנחם ולהתחזק בכך שהצדק לצידנו (בכל זאת, דוד ניצח את גולית). כמו שאמר מרתין לותר קינג ג'וניור, בהתבסס על דבריו של תיאודור פרקר (ובמגבלות התרגום שלנו): "דרך ההתקדמות המוסרית היא ארוכה - אבל היא נוטה לצד הצדק." כלומר, לטענתו גם אם תהליכים של שינוי מוסרי בחברה לוקחים בזמן, בסוף הצדק מנצח. והרי אם יש דבר אחד שאנחנו בטוחים בו, הרי זה שאנחנו לצד הצדק. אך האם זה בהכרח אומר שננצח בטווח הנראה לעין, אם רק נמשיך לפעול כמו שאנחנו פועלים כרגע?

ובכן, הלוואי וזה היה כל כך קל או נכון. כלומר, זה באמת נכון - אבל רק במידה שצריכה להראות לנו את האור בקצה המנהרה, להפיח בנו תקווה. המנהרה שלנו היא לא קו ישר לעבר האור. למעשה, היא ארוכה, מפותלת ומורכבת. "דרך ההתקדמות המוסרית" של קינג לא תיטה סתם כך לעבר הצדק, והדרך לשחרור בעלי חיים לא פשוטה בכלל. מכיוון שהדרך שלנו ארוכה ומפותלת, ומכיוון שלרשותינו מעט מאוד משאבים, עלינו לעשות בהם שימוש מקסימלי. לנצל באופן היעיל ביותר את הזמן, הכסף והאנשים שיש לנו כתנועה. לצורך כך עלינו לחשוב בצורה אסטרטגית:

איזו פעילות מתוך הפעילויות שאנחנו מבצעים כיום מקדמת אותנו יותר אל עבר המטרה שלנו? איך אנחנו מנצלים באופן היעיל ביותר את המשאבים שקיימים לנו? ולא פחות חשוב - איך אנחנו מגדילים את כוחינו ומרחיבים את המשאבים הזמינים לנו כדי שנוכל לעשות יותר על מנת להתקדם לשם?

מפסיקים לירות לכל הכיוונים?

לכל פעיל בוודאי מוכרת ההרגשה ש"צריך לירות לכל הכיוונים", "לעשות הכל, העיקר לעשות משהו!" וכמובן: "הכל משפיע". אלא שכעת, בשלב הקריטי שאנו נמצאים בו במאבק שלנו לשחרור בעלי החיים, חשוב שנסגל לעצמנו חשיבה יותר ממוקדת, ביקורתית ביחס למה שאנחנו רגילים לעשות, כזו ששואפת למקסימום תוצאות.

אסטרטגיה היא מפת דרכים, היא תכנון דרך הפעולה שבה אנחנו הולכים לנקוט, כדי להביא לשחרור בעלי החיים. עלינו לשאול את עצמנו שאלות כגון: אילו שיטות הסברה יגרמו לאדם שאנו מדברים אתו להפחית כמה שיותר צריכה של מוצרים מהחי? מיהם קהלי היעד שבהם כדאי לנו להתמקד ואיך נגייס אותם לטובתנו? כיצד נסייע לטבעונים חדשים להישאר טבעונים? אילו תמונות להדפיס על השלט להפגנה כדי לעורר הזדהות אצל העוברים והשבים ועניין בתקשורת? באילו בעלי חיים להתמקד בהסברה ובפעילות כדי להציל כמה שיותר? מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשפיע על סביבתנו הקרובה?

לשמחתנו, ברחבי העולם, ובמיוחד בארצות הברית, חוקרים באקדמיה וארגונים שונים החלו בשנים האחרונות לבדוק את השאלות הללו ורבות אחרות. הם עורכים מחקרים, מעבירים שאלונים ומגיעים לאורך זמן למסקנות שיכולות לשרת אותנו בפעילות היום-יומית שלנו, וגם בחשיבה שלנו על המאבק לטווח ארוך. באתר זה, בקורס אקטיויגן ובמסגרות מוצלחות נוספות ניתן להיחשף להרבה מהמידע הזה ולהיעשות מיומנים יותר בהסברה ובפעילות טבעונית אפקטיבית.

יש לנו הרי חזון אדיר וכל כך מעורר השראה: עולם בו בעלי החיים לא מנוצלים יותר על ידי האדם. האסטרטגיה היא הגשר בין החזון שלנו למציאות. חשיבה אסטרטגית יכולה לקדם אותנו כמה צעדים קדימה, להפוך את התנועה שלנו למקצועית, ממוקדת מטרה, חדורת מוטיבציה - וכזו שתביא לתוצאות.

או כמו שאמר מרטין לותר קינג בהזדמנות אחרת: "אלו הרוצים להביא שלום חייבים להתארגן בצורה האפקטיבית ביותר, לפחות כמו אלו שרוצים מלחמה".

מומלץ! איתי אקנין מגיב לחן כהן במאמר התנועה הטבעונית דווקא כן צריכה לירות לכל הכיוונים

מה דעתכם על המאמר? שתפו אותנו בתגובות!