יכול להיות שהפיקניק חשוב יותר מההפגנה?
מחקר חשוב מספר לנו מיהם ה"טבעונים-לשעבר", למה הם חזרו לאכול בשר ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך על הפעילות שלנו למען בעלי החיים.
הרבה מאתנו עסוקים בהפצת הטבעונות, אך ייתכן מאד שלא מספיק מאתנו עסוקים ב'שימור' של מי שכבר עבר אליה. זוהי מסקנה מרכזית מהמחקר המקיף ביותר שנעשה אי פעם על צמחונים וטבעונים לשעבר, שערך ארגון פאונליטיקס (faunalytics) בשנת 2014. מתוך 11,000 אמריקאים (!!) שהשתתפו במחקר, שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה, נמצא כי 10% עונים להגדרה של 'צמחונים/טבעונים לשעבר'. כלומר, יותר מ-24 מיליון אמריקאים היו צמחונים או טבעונים וחזרו לאכול בשר. זאת לעומת 2%, שהם 5 מיליון אמריקאים - שהם כרגע צמחונים או טבעונים (לא בהגדרתם את עצמם, אלא במה שהם אוכלים בפועל). כמובן שאי אפשר להניח שהנתונים בישראל זהים, ועדיין אין ספק שיש כאן תופעה רחבה שחשוב שניתן עליה את הדעת.
קודם כל, להירגע! לא צריך להיכנס לדיכאון ולקחת את הנתונים האלה קשה מדי, למה?
כי יותר משליש מה"לשעברים" מעידים שהם רוצים לחזור לצמחונות, ומתוך אותו שליש, 60% מאמינים שאכן יעשו זאת. אפילו אם רק חצי מתוך אותם 'לשעברים' אמריקאים יחזרו לצמחונות, זה יכפיל את כמות הצמחונים במדינה.
כי כשבדקו כמה בשר ומוצרים אחרים מהחי ה"לשעברים" צורכים, נראה שהם צורכים כחצי מהכמות הממוצעת שאמריקאים רגילים (שמעולם לא היו צמחונים) צורכים, כלומר הם הפכו ל"חצימחונים". מכאן, שהמאמץ שמושקע בלהעביר את אותם אנשים לצמחונות וטבעונות כדאי בכל אופן: התוצאה לטווח הארוך ברוב המקרים תהיה ירידה משמעותית מאד בצריכת מוצרים מהחי, גם אם לא טבעונות מלאה.
כי הסקר הזה, שבו נמצא האחוז הגבוה של ה"לשעברים", מאפשר לנו ללמוד הרבה מאד גם על הדרכים שבהם נוכל להחזיר אותם לטבעונות, וגם, ולא פחות חשוב, מאפשר לנו לשער כיצד אפשר לשמר את הצמחונים והטבעונים הקיימים. נכון, הנתונים האלה נאספו בארצות הברית, אבל בהתחשב בכך שבארץ עדיין לא נערכו מחקרים כאלה, ובעובדה שהמנגנון הפסיכולוגי של אנשים לא שונה עד כדי כך בין מדינות שונות - חשוב שנציץ ונראה מה ניתן ללמוד מהנתונים שהתגלו שם.
נתחיל מסיכום של המסקנות המרכזיות שעולות לדעתנו מתוצאות המחקר: מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע מטבעונים חדשים וקיימים לחזור לאכילת בשר, ואף להחזיר אלינו את ה"לשעברים"?
לארגן מפגשים חברתיים לטבעונים, בסביבה שלנו ובכלל.
לעזור לטבעונים חדשים סביבנו להכיר יותר ויותר מזון טבעוני מושך ופשוט להשגה/הכנה.
לא להעמיס עליהם בדרישות של "קפדנות טבעונית" כמו הימנעות ממספרי E או מארוחות משפחתיות.
לא חייבים לעודד מעבר מהיר לטבעונות, ייתכן ומעבר הדרגתי הוא יותר בר-קיימא.
אם מדובר באנשים שצמצמו את צריכת הבשר מסיבות של בריאות - חשוב לחזק אותם גם עם מוטיבציות נוספות (רווחת בע"ח, דאגה לסביבה).
לעודד את הצמחונים והטבעונים סביבנו לערוך בדיקות B12 מדי שנה, וליטול תוסף אם יש צורך.
לאחר שעברנו על המסקנות המרכזיות שלנו מתוצאות המחקר, נעבור לפרט על כל נקודה ונקודה. מוזמנים להישאר איתנו :)
עוד באקטיויגן:
1) כמה חשוב להרגיש "בחברה טובה"?
קודם כל, התחושות והקשיים שה'לשעברים' חוו הכי הרבה כצמחו-טבעונים הם כאלה שאפשר לסווג כ"חברתיים", כלומר לחוויה שלהם כצמחונים בחברה לא-צמחונית. הנה התחושות והעובדות העיקריות שמאפיינות אותם, בסדר יורד:
לא חלק מהתנועה הטבעונית: 84% מהם לא היו חברים בארגון אקטיביסטי, לא השתתפו במפגשים חברתיים או בקבוצת פייסבוק טבעונית.
חריגות: 63% לא אהבו את האופן בו הטבעונות גורמת להם להיות חריגים ובולטים.
זהות נזילה: 58% מהם לא רואים את הצמחונות והטבעונות כחלק מהזהות שלהם.
בודדים בצמחונות: 49% מה"לשעברים" העידו על עצמם שאין ולא היו להם קשרים משמעותיים ומספקים עם צמחונים וטבעונים אחרים.
זוגיות: ל33% מהם היה בן/בת זוג אוכל בשר בזמן שהפסיקו להיות צמחונים.
מסקנות אפשריות:
כדאי לייצר ולחזק יותר מסגרות חברתיות בהן טבעונים מכל אזור בארץ יוכלו להכיר טבעונים אחרים. במסגרות אלה הם יוכלו לפתח קשרים משמעותיים שייצרו אצלם תחושת שייכות ויתנו מוטיבציה נוספת להמשך הטבעונות. חלק מהמסגרות הללו יכולות להיות בעלות אופי אקטיביסטי כגון דוכן הסברה בישוב, אבל חשוב שלפחות חלקן יאפשרו גם למי שהסברה לא מתאימה לו להגיע: אירועים כגון פיקניקים, ארוחות קהילתיות וכדומה.
להקפיד על כך שהמעשים וההתבטאויות שלנו ישוו לטבעונות תדמית מושכת וידידותית שתגרום לטבעונים אחרים, שכרגע אינם אקטיביסטים או מעורבים בקהילה, לרצות לאמץ אותה כחלק מהזהות שלהם.
2) להיות שם בצעדים הראשונים:
53% מה"לשעברים" היו צמחו-טבעונים פחות משנה, כשיותר מחצי מהם היו כאלה פחות משלושה חודשים! נראה שברגע שאדם הופך לטבעוני, נפתח עבורנו "חלון הזדמנויות" קצר יחסית לעזור לו לדבוק בכך.
המלצה: חשוב לקחת טבעונים חדשים שאנחנו מכירים כ"פרוייקט", שבמסגרתו אנחנו עוזרים להם להכיר מגוון של מזון טבעוני ומסגרות חברתיות שתומכות בטבעונות.
3) הקושי להיות "טהורים":
43% מ"הלשעברים" הרגישו שקשה להם להשאר "טהורים" בצמחונות - כלומר, להמנע לחלוטין מבשר, עוף ודגים (למי שהגדירו עצמם צמחונים) וממוצרים מהחי בכלל, כולל ביצים וחלב (למי שהגדירו עצמם טבעונים).
המלצה: לפעמים אנחנו מתייחסים לטבעונות באופן דיכוטומי, לפיו האפשרות היא להיות רק "טבעוני" או "קרניסט", תוך שלילה מוחלטת של גווני ביניים והוספת עוד ועוד דרישות ממי שמוגדר כ"טבעוני". הצורך בהפרדה מובן, אך ייתכן ובכך אנחנו מציבים רף גבוה מדי שאנשים שלא מצליחים לעמוד בו מרגישים שהמאמץ קשה מדי, ומוותרים על הנסיון להיות טבעוניים כבר בשלב הראשוני. אנחנו נוהגים באופן כזה, למשל, כאשר אנחנו טוענים ש"טבעוני אמיתי לא יושב במסעדת בשרים", מפיצים מידע באינטרנט על מוצרים המכילים צבעי מאכל שמופקים מהחי ולפיכך "אסורים" (גם אם הם מהווים אחוז נמוך מאד מסך הרכיבים של המוצר) או תוקפים פומבית מפורסמים שידועים כטבעונים אך נתפסו אוכלים בשר פעם אחת. ללא קשר לדעה של כל אחד מאתנו בנושאים האלה, ייתכן והעיסוק בהם בתנועה הטבעונית מזיק יותר לבעלי החיים מ"חריגה" כזו או אחרת מ100% טבעונות.
מדריך למוצרים מהחי - אולי לא המתנה הראשונה שכדאי לקנות לטבעונים חדשים.
מומלץ! לצפייה בהרצאה של של הפעיל האמריקאי ג'ייק קונרוי, שישב מספר שנים בכלא על פעילותו כחלק מקמפיין SHAC נגד ניסויים בבעלי חיים. בהרצאה זו, מכנס פעילים בלוכסמבורג, הוא עוסק בין השאר בחסרונות האסטרטגיים של ההתמקדות שנפוצה בתנועה שלנו ב"טבעונות טהורה".
4) החיפזון מן השטן? ה"לשעברים" עברו לצמחו-טבעונות מהר יותר מאלה הקיימים:
כמו בריצה למרחקים ארוכים, ייתכן וגם בטבעונות עדיף להתחיל בהדרגה.
65% מה"לשעברים" סיפרו שעברו לטבעונות בכמה ימים או שבועות, לעומת הקיימים ש53% מהם עברו בפרק זמן כזה. כלומר, ייתכן ומעבר הדרגתי לטבעונות נוטה להיות יותר בר-קיימא מכזה שנערך בפרק זמן קצר.
מסקנה אפשרית: אנשים ששינו את כל התזונה שלהם במהירות נוטים לחזור לאכול בשר יותר מאחרים, וכדאי לסייע להם במיוחד בחיזוק הבחירה התזונתית שלהם. ייתכן גם שלא כדאי להמליץ לאנשים על מעבר לטבעונות בבת אחת, ולהעדיף מעבר הדרגתי שמגביר את הסיכויים שידבקו בשינוי.
5) "בריאותיסטים" על הכוונת:
עורכי המחקר ביקשו לבדוק מה היו הסיבות שגרמו ל"לשעברים" לעבור לצמחו-טבעונות מלכתחילה, לעומת הסיבות שהניעו את הצמחוטבעונים הקיימים. באופן שבוודאי לא יפתיע את רובינו, המוטיבציה המרכזית של רוב ה"לשעברים" הייתה בריאות, במרחק לא קטן מהמוטיבציות האחרות. לעומתם, הצמחוטבעונים הקיימים ציינו באחוזים גבוהים יותר סיבות מגוונות יותר לשינוי, שכוללות רווחת בעלי חיים, גועל מבשר, טעם ושיקולי איכות הסביבה.
מסקנה אפשרית: צמחונים וטבעונים מטעמי בריאות הם קהל יעד חשוב לשימור. המחקר לא מאפשר לנו לדעת בדיוק כמה מה"לשעברים" קיבלו מוטיבציות נוספות במהלך הזמן, אבל סביר להעריך שככל שצמחוטבעונים "בריאותיטסים" ייחשפו למידע שיחזק מוטיבציות נוספות שלהם לטבעונות מלבד בריאות, כגון דאגה לבעלי חיים וסביבה - כך קטן הסיכוי שיחזרו לאכול בשר. בקיצור: דודה שלכם לא נוגעת בעוף מאז תחקיר הסלמונלה? מעולה, דברו איתה גם על הסבל של העופות בתעשיית הבשר - ייתכן וזה יעזור לה לדבוק בכך לאורך זמן רב יותר.
6) לא להתבייש להציק על בי-12!
מבין ה"לשעברים", 76% לא בדקו את רמת ויטמין הB12 בדם שלהם אפילו פעם אחת, לעומת 42% מהנוכחיים. הנתון הזה מסתדר כמובן גם עם האחוזים הגבוהים של צמחונים וטבעונים שחוזרים לאכול בשר תוך פחות משנה, שבמהלכה הם ככל הנראה לא ערכו בדיקת דם.
המלצה: כדאי לעודד צמחונים וטבעונים סביבכם לבדוק את רמת הבי-12 בדם שלהם. ככל שידאגו להשלים את החוסרים הפוטנציאליים, כך יקטן הסיכוי שיקבלו המלצות מרופאים לחזור לאכול בשר.
ומה עוד?
במחקר אפשר למצוא עוד הרבה נתונים חשובים. אולי לא מפתיע לגלות שטבעונים נוטים לדבוק בטבעונות יותר משצמחונים נוטים לדבוק בצמחונות: לפי הנתונים שעולים מהסקר, בכל רגע נתון על כל אדם טבעוני ישנם שני טבעונים-לשעבר, ועל כל אדם צמחוני ישנם כחמישה צמחונים-לשעבר. נראה גם שה"לשעברים" נוטים להיות מעט מבוגרים יותר (הגיל הממוצע שלהם הוא 42, לעומת הצמחו-טבעונים שהגיל הממוצע שלהם הוא 38). כמו כן, 37% מה"לשעברים" ציינו שבמהלך הצמחו-טבעונות הם חוו לעיתים קרובות תחושות של "קרייבינג"(השתוקקות בלתי נשלטת) לבשר "עוף" ו- 33% ציינו תשוקה לבשר של דגים וחיות ים אחרות. 33% מהם ציינו שסבלו משעמום מהאופציות הטבעוניות שהכירו.
רוב הנתונים שהוזכרו מחזקים את המסקנה שמבחינתנו, ההסברה לא מסתיימת כשמישהו עובר לטבעונות. ככל שנשב לאכול עם צמחונים וטבעונים חדשים סביבנו, נכיר להם מעדנים טבעוניים שה"קרייבינג" שלהם יופנה מעתה אליהם, נדאג שידעו על כל מוצר טבעוני חדש, כל מנה חדשה במסעדה- כך נגדיל את הסיכויים שיישארו איתנו, או יותר נכון: עם בעלי החיים.
מה דעתכם על המאמר? יש לכם מסקנות שונות משלנו? שתפו אותנו בתגובות!