11 עצות להסברה טבעונית אפקטיבית יותר

איך לדבר על טבעונות באופן משכנע? מתוך מחקרים, ספרים וניסיונותיהם של פעילים ותיקים אספנו כמה עצות שאנחנו מקווים שיגבירו את הסיכוי שבעלי-חיים יינצלו בזכות השיחה הבאה שלנו עם הדודה, החבר בעבודה או עובר-האורח בהפגנה.

לאף אחד מאתנו אין מתכון מושלם להסברה נכונה למען בעלי חיים, אבל מחקרים רבים שנערכו בעולם ומסקנות מניסיון ארוך שנים של פעילים ופעילות ודאי עשויים לעזור לנו להגביר את סיכויי ההצלחה שלנו. מתוך כל אלה הרכבנו רשימה של אחד-עשר טיפים לשיחת הסברה - נתחיל מרשימה מקוצרת שלהם, ומיד נפרט קצת על כל אחד מהם:

  1. במקום לנקוב במספרים הגדולים, ספרו סיפור מרגש על בעל חיים אחד.

  2. אל תאשימו: זכרו ש"האשמים" הם גם קהל היעד שאתם רוצים לרתום לשינוי.

  3. נסו 'לעבור' כמה שיותר דומים לנמענים שלכם.

  4. אל תגררו לדיונים שוליים והסחות דעת - היצמדו לנושא ולמסר.

  5. הקשיבו וענו בנימוס לאדם שאתם משוחחים איתו.

  6. אל תחזרו על מיתוסים שגויים לגבי טבעונות, גם לא כדי להפריך אותם.

  7. רוב האנשים כבר מסכימים איתנו- השתמשו בזה כדי לעודד שינוי תזונתי.

  8. הקדישו זמן להתמודדות אמפתית עם החרדות של אנשים ממעבר לטבעונות.

  9. מדברים עם אדם שמסרב לנסות טבעונות? עודדו אותו לקחת צעדים קטנים יותר.

  10. השתמשו במונחים מוכרים ומעוררי אמפתיה.

  11. הדגישו כמה הטבעונות מצליחה- אנשים אוהבים לעשות מה שכולם עושים.

בואו תקראו על מה אנחנו מסתמכים ולמה אנחנו מתכוונים בעצות הללו…

1. במקום לנקוב במספרים הגדולים, ספרו סיפור מרגש על בעל חיים אחד:

סיפורים אישיים ומרגשים על בעלי חיים במצוקה נוטים לייצר אצל אנשים יותר אמפתיה, דבר שמגדיל את האפשרות שיעשו שינוי בהתהגות שלהם לטובת בעלי החיים. במקביל, מחקרים מראים שאין התאמה בין מספר בעלי החיים הנפגעים לכמות המעורבות שניתן לגייס מהציבור למצבם. לכן, כדאי להתמקד בתחושות וברגשות של בעלי החיים כדי לתאר את המצוקות היומיומיות שלהם, במקום להתמקד במספרים הגדולים ועובדות ה"יבשות" (למשל, כדאי לתאר את הכאבים הבלתי פוסקים של אפרוחים (פטמים) לבשר, כתוצאה ממשקל גופם הלא טבעי, את המצוקות הרבות של תרנגולות בכלובי סוללה או לתאר את התהליך הטראומטי של הפרדת עגל מאימו, שעות ספורות לאחר לידתו, לטובת חלב אימו - להרחבה ראו כאן). כמו כן, כדאי גם לשלב תחושות אישיות שלכם במהלך השיחה, למשל: "כשראיתי את האפרוחים על המסוע במדגרה, בשלב המיון, נזכרתי באפרוחים שליטפתי בתור ילד, בחצר אצל סבתא שלי. אני וכל הילדים כל-כך אהבנו אותם, והזדעזעתי לראות איך ממיינים ומשמידים אותם כמו איזה מוצר פגום", וכדומה.

2. אל תאשימו - זכרו ש"האשמים" הם גם קהל היעד שאתם רוצים לרתום לשינוי:

מחקרים מראים כי אמירות עם טון מאשים כמו "בשר זה רצח!", "אתם משלמים על אונס פרה!", "אתה אחראי על הפרדת עגלים מאימותיהם!" וכדומה, שבהן אנחנו מאשימים את הצרכן באופן ישיר לסבלם של בעלי החיים, לרוב אינן אמצעי שכנוע טוב ועלול להשיג תוצאה הפוכה ממטרתנו. עלינו לגרום לאדם להסיק לבדו שהחלטותיו אינם מוסריות ולהציג בפניו דרכים לשינוי. ניתן לעשות זאת על ידי הצגת העובדות באופן משכנע יותר (כמו מגוון נקודות בעמוד זה) והצגת התזונה הטבעונית כתזונה טעימה וקלה לביצוע (ראו סעיף 8).

3. נסו '"לעבור" כמה שיותר דומים לנמענים שלכם:

כאשר אנחנו נראים ומתנהגים באופן ששונה משמעותית מהאנשים שעליהם אנחנו רוצים להשפיע, אנחנו נלחמים בשתי חזיתות - האחת, לשכנע את אותם אנשים להביט מעבר לסטיגמה שלהם עלינו, והשנייה, לשכנע אותם להתקדם לעבר אורח חיים טבעוני. ככל שנקשה על אותם אנשים להתחבר אלינו, בכך שאנחנו מבדילים את עצמינו מהם, ככה אנחנו מרחיקים אותם יותר ממטרתנו, שהיא - לשכנע כמה שיותר אנשים לאמץ תזונה מהצומח. ככל שנהיה דומים יותר לאנשים שעליהם אנחנו רוצים להשפיע - בגיל, בסגנון הלבוש, באמונה הדתית וכדומה - כך נהיה בעלי השפעה טובה יותר עליהם. כמובן, שאם אמונותינו ואורחות חיינו שונות מהמיינסטרים, אין זה אומר שעלינו להשתנות רק למען ההסברה הטבעונית. אבל, כן חשוב שנבחר את קהל היעד שלנו להסברה טבעונית בהתאם ליכולת שלנו לא להיראות חריגים מדי בתוכו.

עוד באקטיויגן:

4. אל תגררו לדיונים שוליים והסחות דעת - היצמדו לנושא ולמסר:

במהלך שיחת הסברה, לא פעם השיחה תסטה לנושאים אחרים על מנת "להתחמק" מהנושא המדובר. אתם בטח מכירים את הרגע הזה בשיחה שבו המוסבר אומר משפטים כגון "למי יש זמן להתעסק בבעלי חיים כשיש כל-כך הרבה עוני/טרור/כיבוש/תאונות!" או "אתם קיצוניים ואף אחד לא ישתכנע מכם ככה!". אנשים לא אוהבים שמתערבים להם בהרגלים, ובמיוחד כאשר אנחנו מבקרים התנהגות זאת בצורה חריפה (כפי שציינו בסעיף 2). לכן רבים מהם יעדיפו להסיט את השיחה מהצלחת שלהם והלאה, רצוי כמה שיותר רחוק. זהו לא הזמן להתפתות ולדון על אתאיזם, פוליטיקה, אסטרטגיות בתכנון הפגנות, הפלות, איים בודדים או כל נושא אחר, אלא להיצמד לטיעון המרכזי שלנו שהוא - מניעת סבל של בעלי חיים.

5. הקשיבו וענו בנימוס לאדם שאתם משוחחים איתו:

על ידי שילוב ההסברה שלנו עם תחושות טובות ונעימות, נוכל להעצים את ההשפעה שלנו. לכן, מומלץ תמיד לנהוג בכבוד ואדיבות כלפי אנשים (גם אם הם לא אדיבים וסובלניים כלפינו). אם האדם פוצח במונולוג ארוך שבו הוא מספר לכם כמה הוא אוהב בעלי חיים או כמה פעמים הוא ניסה צמחונות ונכשל, גם אם נראה לכם שכבר "שמעתם הכל", כדאי בכל זאת להקשיב לו עד הסוף. מעבר לעובדה שבדבריו תוכלו לאתר חלק מהקשיים שלו ולתת להם מענה, חשוב לזכור שלאדם שהרגיש שהקשבתם לו תהיה מוטיבציה רבה יותר להקשיב לכם בחזרה. כמובן, כדאי תמיד להביע הערכה לזמן שהאדם הקדיש להקשיב לנו, גם אם הרגשנו שלא נעשתה התקדמות כלשהי (אפשר פשוט לומר "תודה על ההקשבה!"). אם השיחה תסתיים בתחושה נעימה, ולא בטונים צורמים, בפעם הבאה שאותו אדם ייתקל בהסברה טבעונית (בין אם תהיו אלה אתם, טבעוני/ת אחרת או סרטון בפייסבוק), הנטייה הטבעית שלו תהיה להיות יותר פתוח להקשבה.

6. אל תחזרו על מיתוסים שגויים לגבי טבעונות, גם לא כדי להפריך אותם:

יש נטייה להשתמש ב"שבירת מיתוסים" כאמצעי הסברה. החסרון בשיטה זו שהיא מחייבת אותנו לחזור על העובדה הלא נכונה (דבר שבסופו של דבר יכול להיזכר כעובדה נכונה בפני מי שאנחנו מנסים לשכנע) - למשל, "זה לא נכון שחלב מחזק עצמות.." (אדם יכול לזכור מתוך זה ש"חלב מחזק עצמות" וכן הלאה). מומלץ להיצמד לעובדות חד משמעיות (ב-2 כפות טחינה יש יותר סידן מאשר בכוס חלב).

7. רוב האנשים כבר מסכימים איתנו - השתמשו בזה כדי לעודד שינוי תזונתי:

חדשות טובות - בכל מה שקשור לזכויות בעלי חיים, לא באמת צריך לשכנע אף אחד לשנות את דעתו: בניגוד לדעות פוליטיות או אמונות דתיות, שעליהן קיימות מחלוקות עיקשות, רוב הציבור כבר מסכים אתנו על הנחת המוצא שהתעללות בבעלי חיים היא פסולה וצריך לעצור אותה. בנוסף, רוב האנשים ששומעים על ההתעללות התעשייתית בבעלי חיים מסכימים שהיא פסולה. הדבר הכי אפקטיבי שנוכל לעשות בתחילת שיחת הסברה הוא להמחיש למוסבר/ת שאנחנו כבר מסכימים ("אני רואה שאתה אדם טוב שאיכפת לו מסבל של בעלי חיים"), ולהראות לו כיצד תעשיות המזון מן החי פועלות בניגוד לערכים שלו עצמו. ברגע שהסכים אתנו על כך, יש בידינו את היכולת לעבור לשלב הבא: מה הוא יכול לעשות כדי לא לשתף פעולה עם הפגיעה שהוא כבר מתנגד לה?

לקריאת מחקר של הארגון Humane League שערך מחקר על מוטיבציות למעבר לצמחונות וטבעונות, שבין השאר מצביע על כך שרק 13% מאוכלי-הבשר נרתעים מטבעונות מסיבות של התנגדות לעקרונותיה המוסריים.

8. הקדישו זמן להתמודדות אמפתית עם החרדות של אנשים ממעבר לטבעונות:

אנשים מפחדים משינויים, גם אנחנו. האדם שמולכם אולי מסכים אתכם, אבל יותר מכל הוא חושש לחיות חיים מלאי אוכל תפל, שידרשו ממנו שעות של הכנה, התבדלות חברתית וחיפוש אובססיבי אחרי מסעדות נידחות ומוצרים נדירים. אנחנו יודעים שכל החששות האלה מתבדים במהרה או בהדרגה, אבל הוא עדיין לא. חשוב להבין אילו מהחששות האלה קיימים אצל המוסבר/ת, להזדהות איתו ("גם אני חשבתי ככה! הייתי אוכל פעמיים בשבוע במקדונלד'ס ואמרתי לעצמי 'אין מצב שאני מוותר על בשר"...) ולהמחיש לו באמצעות החוויות שלכם עד כמה פשוט, טעים ומגוון לאכול אחרת. כן, זה כולל להסביר לו לדוגמא איך מכינים מקושקשת טופו ("זה לוקח שתי דקות, אפשרי אפילו לעצלן כמוני!"), אילו סוגי שניצלים טבעוניים יש בסופר, ואיפה בסביבה מוכרים גלידה טבעונית מהממת.

שווה צפייה:

הסברה ממוקדת אישיות (סרטון)

9. מדברים עם אדם שמסרב לנסות טבעונות? עודדו אותו לקחת צעדים קטנים יותר:

שמעתם על אסטרטגיית השכנוע שנקראת "רגל בדלת"? בקצרה, היא טוענת שאם אנחנו רוצים לשכנע מישהו לשנות את התנהגותו במידה רבה, קודם-כל עלינו לשכנע אותו לשנות את התנהגותו במידה מועטה. לאחר שהשתכנע לבצע את השינוי הקטן יותר, יהיה לו קשה יותר לסרב לבקשה גדולה ומשמעותית יותר. לכן כדאי לנו לשכנע אנשים לעשות צעדים קטנים לכיוון אורח חיים מוסרי יותר. למשל: החלפת חלב פרה בחלב צמחי, ויתור על בשר למספר ימים בשבוע, התנסות בהכנת חביתה מקמח עדשים במקום ביצים או בקניית וטעימת בורגר טבעוני במקום בורגר בשרי במסעדה וכדומה. ככל שהשינוי יותר אקטיבי (כלומר מתבטא במעשים ולא רק בהסכמה) כך ההשפעה של "רגל בדלת" רבה יותר. נכון, יכול להיות שזה ירגיש לנו "לא מוסרי" לתמוך באדם שמצהיר על מוכנות לאכול בשר "רק" ארבע במקום שבע פעמים בשבוע או לעבור לצמחונות ולהמשיך לצרוך ביצים וחלב. אבל חשוב לדעת שמחקרים רבים מצביעים על כך שככל שתתמכו במהלכים הללו, תגבירו את הסיכויים של אותו אדם לעבור לטבעונות בהמשך - ותצילו יותר בעלי חיים.

10. השתמשו במונחים מוכרים ומעוררי אמפתיה:

אנחנו הטבעונים כבר יודעים מה עובר על בעלי החיים בתעשיות, אבל האדם שמולנו עוד לא. כדאי להנגיש לו את המידע באופן שיקרב אותו אל בעלי החיים: למשל, כשמספרים על תעשיית העוף, במקום לדבר על "תרנגולים" כדאי להדגיש שמדובר ב"אפרוחים" בני חודש, שרוב האנשים כבר מכירים ומחבבים; כלובים "צפופים" הוא מושג מוכר יותר מ"כלובי סוללה"; 'חיתוך מקור ללא הרדמה' ברור יותר מ"קיטום" וכן הלאה.

11. הדגישו כמה הטבעונות מצליחה - אנשים אוהבים לעשות מה שכולם עושים:

שדרו הצלחה - אנשים ירצו להצטרף: רוב האנשים לא יסכימו להצטרף לתנועה או לבחור בסוג תזונה שנחשבים חריגים. בשנים האחרונות התנועה לזכויות בעלי החיים ואורח החיים הטבעוני חודרים יותר ויותר למיינסטרים, וכדאי לשבץ בשיחה כמה שיותר אזכורים שמעידים על פופולריות וכן על תמיכה מגורמים שהציבור מעריך וסומך עליהם. ניתן למשל לתבל את השיחה בשאלות או אזכורים כגון: "לא פלא שרק בשלוש השנים האחרונות מאות אלפי ישראלים הפסיקו לאכול בשר", "קרוב לעשרים אחוז מבני הנוער מעידים על עצמם כצמחונים או טבעונים", "גם בקופת חולים כללית טוענים שצמחונות מפחיתה סיכון למחלות לב וכלי דם", "ראית את התחקיר ב'כלבוטק' על ההתעללות בעגלים לבשר?", "כמו שאמר עוז זהבי בראיון אתו, למה שאנחנו נשלם כסף למתעללים האלה?", "כמו שכתב יובל נח הררי ב'קיצור תולדות האנושות', האפרוחים בתעשיית העוף בכלל לא יכולים ללכת" וכדומה.

ו...בהצלחה!

יישמתם עצות מהמאמר בשיחת הסברה? חושבים שונה מאתנו? שתפו אותנו בתגובות!