אילו תמונות של בעלי חיים מעודדות יותר לטבעונות?
מחקר בדק אילו תמונות של חיות מעודדות אנשים להפסיק לאכול אותן, ואילו פחות. התוצאות לפניכם.
סקירת ממצאי המחקר: ניק קוני | תרגום: רקפת זיימן | הערות ותוספות: עומר גינזבורג
רובינו אוהבים לפרסם בפייסבוק תמונות של כבשים חופשיות ומאושרות מחוות מקלט. לפעמים אנחנו גם מעלים תצלומים מהחקירה האחרונה בבית-המטבחיים, או נותנים פלאייר עם תמונות ממדגרה לחבר ששאל למה אנחנו לא אוכלים ביצי "חופש". אין ספק שתמונות ממשקים הן אחד הכלים החזקים ביותר שלנו בהסברה הטבעונית. הן מהוות ראייה חד-משמעית לטענות שלנו, וכמאמר הקלישאה, לרוב הן שוות אלף מילים. אבל האם אנחנו יודעים אילו תמונות משפיעות יותר על אנשים ואילו פחות?
להרבה מאתנו יש אינטואיציות טובות בעניין, או מסקנות שאספנו מאקטיביזם לאורך השנים, אבל מחקר של הארגון The Humane League ביקש לברר את זה באופן קצת יותר שיטתי. כדי לגלות אילו תמונות הן בעלות ההשפעה הגדולה ביותר, הוצגו בפני 800 אוכלי-כל בני 18 ומעלה 10 תמונות אקראיות מתוך סדרה של 30 תמונות בהן מצולמות חיות-משק, מהסוג המשמש בדרך כלל בהסברה טבעונית. בכל פעם הוצגה תמונה אחת, והצופה נתבקש לדרג את המידה בה התמונה גרמה לו לרצות להפסיק לאכול מוצרים מהחי.
בנוסף, הנבדקים נתבקשו "לדרג" עד כמה בעל-החיים שבתמונה סבל לדעתם, ובאיזו רמה הוא נתפס בעיניהם כ"אנושי". המדידה הזו נעשתה מפני שמחקר אחר מצא שכאשר אנשים תופסים שבעלי חיים "סובלים" וכאשר הם תופסים שבעלי חיים הם "אנושיים", הם נוטים לרצות להפחית את צריכת המוצרים שלהם מהחי. חלקינו עלולים להירתע מהמחשבה שבעל-חיים צריך להיות "דומה לבן אדם" כדי לעורר אמפתיה, אבל עדיין כדאי שלכל הפחות נדע כיצד חושבים האנשים שעליהם אנחנו מבקשים להשפיע. חשוב גם לזכור שהנבדקים הם אמריקאים, ולכן חלק מהמסקנות שונות מאלה שהיו מתקבלות בישראל, במיוחד בכל מה שקשור לתמונות של חזירים, שרוב הציבור בישראל אינו צורך את בשרם.
אז אילו תמונות עבדו טוב?
1. איזו פגיעה רואים בתמונה? חיות חולות או פצועות בממוצע, תמונות של בעלי-חיים חולים או פצועים הן הכלי היעיל ביותר בעידוד אנשים להפסיק לצרוך מוצרים מהחי. ל"מקום השני" ברמת השכנוע הגיעו תמונות של חיות מתות או חיות בזמן ההרג שלהן, ואחריהן הגיעו תמונות המציגות בעלי-חיים המוחזקים בתנאי צפיפות ודוחק.
2. איזה בעל חיים רואים בתמונה? חזירים ותרנגולים בממוצע, תמונות של חזירים היו יותר משכנעות מתמונות של כל מין אחר. מטבע הדברים, בישראל האפקטיביות של שימוש בתמונות של חזירים מוגבלת יותר, אבל כדאי שנשים לב לבעלי החיים שהגיעו ל"מקום השני": אחרי חזירים, תמונות של תרנגולים ושל תרנגולי-הודו היו הכי חזקות. מדובר בחדשות מעודדות, כשזוכרים שתרנגולים הם בעל החיים המנוצל ביותר בישראל, ושלרוב אנו נוטים לחשוב שקשה לעורר אמפתיה לסבלו. בארגון טוענים שייתכן שתמונות של תרנגולים חולים וצפופים נפוצות יותר משל בעלי חיים אחרים, ואולי לחשיפה הזו יש השפעה מצטברת על הנסקרים. ומה לגבי פרות ועגלים? ראו בהערה בהמשך.
3. כמה בעלי חיים? לרוב עדיף אחד. תמונות של חיות אינדיבידואליות יעילות יותר בממוצע מתמונות קבוצתיות של בעלי-חיים.
4. בן כמה בעל החיים שבתמונה? עדיף שיהיה גור. בממוצע, תמונות של בעלי חיים צעירים מאד (עגלים, אפרוחים, טלאים וכד') משפיעות יותר מאשר תמונה של חיות בוגרות, או כאלה שנראות בוגרות. חשוב לזכור זאת במיוחד כשמחפשים תמונות של עגלים, שמגיל מסוים קשה במבט ראשון להבדילם מפרים בוגרים.
תמונות שלא עבדו טוב
1. תמונות של חיות שמחות תמונות של בעלי-חיים שנראים שמחים ומאושרים לא הצליחו ליצור בקרב המשתתפים כוונה להפחית את צריכת המוצרים מהחי. חשוב לזכור שהמחקר לא בודק את האפקט של חשיפה מצטברת לאורך שנים לתמונות של חיות שמחות, לפני שצופים בתמונות ממשקים.
2. תמונות קבוצתיות תמונות של מאות או אלפי בעלי-חיים במשק תעשייתי היו משמעותית פחות יעילות מתמונות של חיה אחת או של קבוצה קטנה עד בינונית של בעלי-חיים.
3. תמונות של דגים
תמונות של דגים היו פחות יעילות מתמונות של כל מין אחר. בעינינו המסקנה אינה להימנע מהמחשת סבלם של דגים (בעל החיים המנוצל ביותר בישראל, אחרי תרנגולים, וזה שמצבו הכי פחות מדובר). מסקנה אפשרית היא שהמידע אודותיהם יינתן בקונטקסט של הסברה גם על בעלי חיים אחרים, כך שאדם שמבין את חומרת המשקים המתועשים לא יחשוב שצריכת דגים עדיין לגיטימית, כפי שלצערנו קורה לא מעט.
כדאי לקחת לתשומת לבנו:
מבין התמונות של תרנגולות ותרנגולי-הודו, תמונות שהתמקדו בלכלוך, מוות ומחלות היו יעילות יותר מתמונות שמראות צפיפות וכליאה. ייתכן מאד שהסיבה לכך הוא חשש מהידבקות ממחלות כתוצאה מאכילת עוף. בהקשר זה, חשוב לזכור שאצל אנשים שמפסיקים לאכול בשר מטעמי גועל ובריאות, כדאי מאד לחזק גם את המוטיבציות המוסריות.
תמונות של פרות הצליחו לשכנע לטבעונות באופן יחסי, אבל בארגון טוענים שנדרש מחקר נוסף כדי לקבוע מה הופך אותן ליותר או פחות משכנעות: למשל, לתמונות של עגל מת ושל פרה מעוותת היה אפקט חזק, אך לתמונות אחרות של פרות השפיעו פחות.
בקרוב נפרסם מאמר של הפעיל גלעד ארד, שישתף במסקנותיו בנושא שימוש בתמונות בהסברה, וייתן עצות להקשר הטקסטואלי שכדאי לתת להן, ולסדר בו מומלץ להציג אותן. לסיום נציג כעת את שש התמונות בעלות-ההשפעה הרבה ביותר בקרב הנחקרות והנחקרים- אזהרה- תמונות קשות! מוזמנים גם לדלג על התמונות ולשתף אותנו בתגובות מה דעתכם על הממצאים, ואילו מסקנות יש לכם לגבי שימוש תמונות בהסברה - מה עובד, מה פחות עובד ולמה.
.
.
.
.
.
.
עוד באקטיויגן: