האם צמחונים וחצימחונים הם ה"אויב"?
מחקרים מראים שיש לנו סיכוי גדול יותר לשכנע שני אנשים לעבור לחצי-טבעונות מאשר לגרום לאדם אחד לעבור לטבעונות. אם המטרה שלנו היא להציל כמה שיותר בעלי חיים, הגיע הזמן שנבין שגם צמחונות ו'חצימחונות' הן תוצאות חיוביות של הפעילות שלנו. מאמר דעה.
חידה: האם הטבעונים לבדם הצילו 400 מיליון נפשות?
לפני כשנתיים פרסם משרד החקלאות האמריקאי נתון אופטימי מאד: בין השנים 2007 ל2014 כמות בעלי החיים היבשתיים הנשחטים כל שנה בארה"ב ירדה ב400 מיליון נפשות, זאת בזמן שהאוכלוסיה האנושית הלכה וגדלה. "הטבעונים עושים שינוי!", חגגו כל הפעילים. אלא שכשמסתכלים על נתונים מסקרים עדכניים שבדקו את כמות הצמחונים והטבעונים בארה"ב, משהו לא מסתדר: לפי הסקרים האמינים ביותר, שיעור הצמחונים והטבעונים גם יחד (לא על-פי הגדרתם את עצמם, אלא על-פי כמה שהם צורכים בפועל) עלה באחוז אחד בתקופה הזו. גם אם לוקחים בחשבון שבאחוזים נמוכים קשה לקבל ודאות סטטיסטית (הפער הוא בין 2.3% ל-3.4%, שמתוכם כחצי אחוז טבעונים), ניתן להעריך שבתקופה הנידונה נוספו כשלושה וחצי מיליון צמחונים וטבעונים חדשים, מתוכם בין חצי מיליון למיליון טבעונים.
טבעוני אמריקאי ממוצע מציל כ31 בעלי חיים יבשתיים בשנה, וצמחוני ממוצע מציל כ-29 בעלי חיים יבשתיים בשנה (קראו עוד על כך כאן), מה שעל-פי חישוב מהיר מראה לנו שהצמחונים והטבעונים הצילו מדי שנה בממוצע כ100 מיליון בעלי חיים יבשתיים. זה נהדר כמובן, אבל מי, אם כך, אחראי להצלתם של שלוש מאות מיליון בעלי החיים האחרים, מדי שנה בשנה?
ייתכן מאד שמדובר בחצימחונים, או כפי שחלקם קוראים לעצמם, "המפחיתנים". על-פי אותם סקרים, 10% מהאוכלוסייה בארה"ב אוכלת בשר רק בחצי מהארוחות. גם אם הנתון הזה לא אומר שאכן עשרות מיליוני אמריקאים הפחיתו את צריכת הבשר שלהם בדיוק בחצי (אם זה היה מדוייק, הירידה בכמות בעלי החיים הייתה גדולה בהרבה), הוא עדיין מסביר איך קרה שאמריקאים שאוכלים פחות בשר כן הצילו 300 מיליון בעלי חיים - פי שלוש מכמה שהצילו הצמחונים והטבעונים.
למה שטבעונים יקדמו משהו שאינו טבעונות?
אוקיי, אז "מפחיתנים" גם מצילים בעלי חיים! אבל האם אנחנו הטבעונים צריכים לעודד רק הפחתה כשאפשר לעודד טבעונות מלאה, שבהכרח מצילה יותר? שאלות טובות. ברור שכל טבעוני מציל יותר בעלי חיים מ"מפחיתן" או צמחוני, ונוטה להיות מחויב יותר למטרה מאשר אדם שרק הפחית בצריכה. אבל האם כאשר אנחנו מציבים רק סטנדרט אחד לאנשים שמבקשים למנוע סבל מבעלי חיים, אנחנו למעשה מרחיקים אחרים מלנסות בכלל?
בספר 'Veganomics' של ניק קוני מתפרסמים תוצאותיהם של מחקרים שונים הטוענים כי למרבה הצער מרבית הציבור רואה באורח חיים טבעוני כ"קיצוני, לא בריא וכבעל היצע מצומצם של אוכל טעים ומשביע". לעומת זאת, אורח חיים "צמחוני" (שעל-פי הגדרות שונות בסקרים כולל מוצרי חלב, ביצים ולפעמים דגים), נתפס בעיני רבים כבריא יותר וכיותר בר-ביצוע מתזונה טבעונית.
בנוסף, במחקר רחב היקף של הארגון האמריקאי The Humane League, שבחן 1,733 משתתפים אודות יחסם למזון טבעוני, כשנשאלו מהם המוצרים מהחי שיתקשו במידה בינונית עד רבה להיפרד מהם, מוצרי חלב וביצים היו הראשונים בפער משמעותי מיתר המזונות. ממחקרים אלו ורבים אחרים, אנחנו יכולים להבין שאנשים לא ייפרדו בכזו קלות ממוצרי מזון מהחי, גם אם הם מסכימים איתנו שמדובר בדבר הנכון לעשות.
לנו הטבעונים ברור שאנשים אלה שבויים בתפיסות מוטעות, שטבעונות היא תזונה בריאה ומגוונת, ושלא כל-כך קשה להתגבר על הפסקת הצריכה של מוצרי חלב וביצים. לכן, חשוב שנמשיך לנסות להוכיח להם, בין אם באמצעות ארוחות משותפות, אירועי חלוקת מזון טבעוני, "אתגר 22" ובאמצעות פרויקטים אחרים, שהטבעונות אפשרית ונעימה.
ובכל זאת, יש אנשים שנרתעים רק מעצם המחשבה שיצטרכו לוותר על כל המוצרים מהחי. לכן הרבה ארגונים גדולים לזכויות בעלי חיים בעולם עוסקים היום, במקביל לקידום טבעונות, גם בקידום של צמחונות או הפחתת צריכה. חלקם עושים זאת על-ידי שכנוע של מוסדות ממשלה וחברות לוותר על בשר בימי שני (ולפעמים גם רק להוסיף מנות טבעוניות, ולהבליטן על חשבון הבשריות באותו יום), וחלקם על-ידי קידום הפחתת צריכה בפנייה ישירה לצרכנים. לפני מספר שנים, לדוגמא, פעילי זב"ח הצליחו לעודד החלטה של רשויות לוס אנג'לס ש-650,000 תלמידים בבתי הספר הציבוריים בעיר יקבלו אך ורק ארוחות צמחוניות בימי שני, צעד שמשמעותו מבחינת בעלי חיים שינצלו זהה להפיכתם של כ-30,000 תלמידים לטבעונים.
עוד לראות: הסברה ממוקדת אישיות (מאת שירי רז)
אבל ישראל היא אומת הטבעונים!
האם אפשר בכלל להשליך מהמחקרים שציינו למעלה, שנעשו בארה"ב, לנעשה בארץ? לצערנו, אין לנו עדיין מחקרים שנעשו בישראל ואפילו מתקרבים לאותו היקף ואותה רמה של אמינות. אף מחקר בארץ לא שאל את הנסקרים מה הם אוכלים, אלא רק ביקש מהם הגדרה עצמית לצמחונות (שנוטה להיות לא-מדויקת), ולא נבדקו כאן עדיין באופן נרחב מניעים של טבעונים וחסמים של אוכלי-בשר ממעבר לטבעונות. על כל פנים, באנונימוס הקימו במקביל ל"אתגר 22" את "אתגר מעיפים את העוף", עבור אנשים שנרתעים ממעבר לטבעונות אבל רוצים להפחית את פגיעתם בבעלי החיים ובבריאותם. זאת מתוך ההבנה שגם אם אדם ממוצע שיעבור את האתגר יצליח בשלב הראשוני להפסיק "רק" לצרוך עוף, הוא כבר יציל את רוב בעלי החיים שיוכל להציל כטבעוני. בנוסף, כפי שניתן לקרוא באחת המסקנות במאמר שלנו על דרכים ל"שימור טבעונים" שמבוסס על מחקר רחב-היקף שבדק טבעונים-לשעבר, ייתכן ומעבר הדרגתי לתזונה טבעונית, המתחיל בצמצום והפחתה של מוצרי מזון מהחי, מאפשר ליותר אנשים להתמיד בטבעונות לטווח הרחוק.
(בתמונה: ילדים מקבלים ארוחה ללא בשר (ועם חלב) בימי שני בבית ספר בלוס אנג'לס. כמו לשכנע 30,000 מהם לעבור לצמחונות.)
במחקר אחר של הארגון The Humane League חילקו לאנשים כמה סוגי פליירים וביקשו מהם להעריך האם ועד כמה הם מוכנים לשנות את הרגלי הצריכה שלהם בעקבות קריאת הפליירים. אחד ממצאי המחקר היה שפליירים שקוראים לאנשים "להפחית משמעותית או להפסיק לאכול בשר" גורמים לאנשים להתחייב להפחית יותר בצריכה של מוצרים מהחי מאשר פליירים שמציעים להם את המעבר לטבעונות כאפשרות היחידה.
ניתן גם לחשוב למשל, מה הייתה תגובתם של רשת בתי הספר הציבוריים בלוס אנג'לס לו הפעילים היו מציעים להם להפוך את הארוחות המוגשות לתלמידים לטבעוניות בכל הימים, וכמה בעלי חיים היו ניצלים בעקבות פנייה מסוג זה.
היינו מסכימים ל"שני ללא הטרדת נשים"?
לא כולם מסכימים עם הגישה שתיארתי כאן: ישנם לא מעט פעילים שטוענים שקידום של הפחתה בבשר הוא מעשה בעייתי: כמו שארגוני נשים אף פעם לא ישקלו לקדם יוזמה כגון "שני ללא הטרדה", אומרים אותם פעילים, כך גם ארגוני זכויות בעלי חיים לא יכולים להרשות לעצמם לקדם "שני ללא התעללות". וכמובן שיש משהו באמירה הזאת. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם על-מנת לראות עוד ועוד מיליוני בעלי חיים ניצלים מהתעשיות, עלינו לבלוע את הרוק ולוותר על חלק מה"טוהר האידיאולוגי" שלנו?
לפעמים, פעילים מביאים את סין כדוגמא למדינה שבה מספר בעלי החיים הנשחטים מדי שנה דווקא נמצא בעלייה מתמדת. זה עצוב ונכון, אבל רק מדגיש את הנקודה: האם לא כולנו, פעילי זב"ח מכל הזרמים והגישות, שמחנו לשמוע שממשלת סין מעודדת את תושביה לאכול פחות בשר, מתוך מטרה לצמצם את הצריכה בחצי? כולנו הבנו שזו האופציה הכי טובה שניתן היה לקוות לה כרגע, והתעודדנו מכמות בעלי החיים המדהימה שתינצל. ואפילו אם כמות בעלי החיים שנשחטו עלתה מעט גם בארה"ב ב-2015, עדיין עלינו להסתכל על המספרים במבט מפוכח ולהבין מי יכול לעזור למגמת הירידה להמשיך.
אם כך, אני מציעה שנזכור זאת גם בשיחת ההסברה הטבעונית הבאה, שבעקבותיה האדם אותו ניסינו לשכנע יגיד לנו שהוא מוכן להפוך "רק" לצמחוני או לצמצם באכילת בשר "רק" לכמה ימים בשבוע. שניקח בחשבון שגם אם לא בטוח שהוספנו עוד אדם לסטטיסטיקת הטבעונים (ייתכן ורק קירבנו אותו אליה), בוודאות הוספנו עוד בעלי חיים לרשימת הניצולים.
האם אתם מסכימים שעלינו לעודד הפחתה כדרך לעודד אנשים לעבור לטבעונות? שתפו אותנו בתגובות.